עמיר שיווק והשקעות בע"מ נ' חדד

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 97,374 ₪, אשר מקורה בבקשה לביצוע שטר שהוגש בלשכת ההוצל"פ וניתנה לנתבע רשות להתגונן. שטר החוב ת/1 נחתם על פי הרישא שבו בנתיבות, ביום 23/10/07 ולפיו החתומים עליו מתחייבים לשלם לתובעת ביום 25/9/08 סך של 95,088 ₪.

לטענת התובעת, על השטר חתום החייב – עושה השטר, גרין גלאט או בלאט, והערבים הם גולן חדד ורפי חדד.

לטענת התובעת, החייב העיקרי הינו פושט רגל ולכן הם המשיכו את התביעה נגד הערב. מטעם התובעת הגישו תצהיר שתיים. האחת, גב' לודמילה שלומין, אשר לטענתה הנתבע חתם בפניה כערב על שטר החוב ביום 9/12/07 שעשתה גרין גלאט להבטחת תשלום חובותיה לעסק. חתימתו נעשתה לאחר שקיבלה ממנו את תעודת הזהות לצילום וזיהתה אותו וחתמה בתחתית השטר כמאשרת חתימתו. בחקירתה אישרה את האמור בתצהיר ולפיו היא חתומה על זיהוי הנתבע ב-9/12/07.

העד השני מטעם התובעת, מר יוחאי כהן, טען בתצהירו שהנתבע שימש כמנהלה של החייבת העיקרית והיה עד לאירוע החתימה של הנתבע על שטר הבטחון בסניף התובעת. בחקירתו, סתר העד את האמור בתצהירו וטען, כי אמנם ראה את הנתבע יושב מול הגב' לודמילה שלומין, אך לא ראה אותו מבצע את החתימה.

לטענת הנתבע, הוא היה שכיר בחברה, אך לא חתם על שטר החוב כערב. הוא אמנם הגיע פיזית למשרדי החברה לבקשת הבעלים של גרין גלאט, מילא את הפרטים בשטר חוב בכתב ידו, נתן את תעודת הזהות שלו לצילום ובמקביל ביקש לברר על מה עליו לחתום. משהובהר לו תוכן מסמך עליו הוא חותם, לא הסכים לחתום עליו ומישהו אחר חתם במקומו.

אופן עשיית שטר חוב לוטה באפילה. אמנם, בשטר החוב שני סוגי כתב יד, האחד שבו מולאו תאריך עשיית השטר, שם עושה השטר, פרטיו של גולן חדד, שם מזהה החותמים והתאריך – 23/10/07. בכתב היד השני מולאו פרטיו של הנתבע והתאריך 9/12/07. בסיפא של שטר החוב, בו בוצע זיהוי החותמים רשום "אני החתום מטה איילת וקנין מרחוב נתיבות מאשרת בזאת כי ביום 23/10/07 התייצבו בפני האדונים

1. גולן חדד2. רפי חדד

ולאחר שזיהיתי אותו/ם על פי תעודת זהות הנזכרים לעיל חתם/מו בפני

תאריך 23/10/07

9/12/07".

על פי עדותה של גב' לודמילה שלומין, היא זו שזיהתה את חתימתו של הנתבע ואיילת וקנין, אשר עדיין עובדת בתובעת אישרה את חתימת החייב העיקרי וגולן חדד.

בטענת זיוף עסקינן שבה על התובע להוכיח את תביעתו ולהוכיח שהנתבע הוא שחתם על השטר למרות טענת הזיוף שלו.

בפני גרסה מול גרסה, שבכל אחת מהן תומכת עדות אחת. בטענת התובעת תומכת עדותה של לודמילה שלומין ובטענת הנתבע תומכת עדותו בלבד. אלא שהעובדה שהתובעת לא הביאה לעדות את הגב' איילת וקנין, ששמה מופיע כמזהה את החותמים על השטר, כדי שתסביר את ההפרדה בין זיהוי החתימות, בעוד ששמה של גב' לודמילה שלומין כלל לא מופיע בסעיף זיהוי החותמים, הרי שאי הבאתה של הגב' איילת וקנין עומד לתובעת לרועץ.

וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.

מהמפורט בפסק דיני זה עולה, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ואני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: